6-8.4.2025

נשארנו יומיים בחניון קובלנץ סוננק. האתר למרגלות הרים בצד אחד, והריין בצד השני. קיבלנו מקום בקו ראשון למים, ולא רצינו לזוז. דשא רחב ידיים, מים, שמים כחולים, ברווזים עפים מהנהר לדשא בקריאות רמות, ובכל שאר הזמן שקט. מעט אנשים כי זה טרום עונה. סידוריישן כמו כביסה ייבוש ושות׳, הליכה, מנוחה, מנוחה ועוד פעם מנוחה. ביקשתי וקיבלתי. חחח



האזור כולו הררי מאד, ומלא חקלאות, ברובה כרמים. לא להאמין שאנשים מעבדים חלקות חקלאיות במדרונות שכאלה. לא ראינו אותם בפעולה, אבל ברור שאין כלים חקלאיים שיכולים להיכנס לשם, הכל נעשה בעבודת ידיים.

היום יצאנו שוב לדרך, לא לפני שהגדרנו בווייז דרכים ללא כבישי אגרה ואוטוסטרדות, וזכינו בדרכים צדדיות נפלאות פורחות בשלל צבעים, רובן צרות ומתפתלות בין הרים ועיירות לאורך הדרך. חיפשנו חניון לילה והגענו שוב לבית של בעל החניון כנראה, בית פרטי בסימטאות ישוב כלשהו.

אנחנו צריכים ללמוד את תעלומת הכתובות…

משם המשכנו לחניון ליד המים שמצא חן לפי המיקום שלו - ושוב לא האמנו: חורשה קטנה עם שני קרוואנים, בשולי העיירה למפרטהיים, שלא נתפס שזה האתר. אבל התברר שיש שם חשמל מים ואפילו ריקון מים אפורים…

אנחנו בדרך הנכונה ומתקרבים לעיר מנהיים.




תגובות

רשומות פופולריות