ימים ראשונים למסע והתאקלמות

2,3,4.2025

רגע לפני - המזוודות…

החלום הפך למציאות. אנחנו בגרמניה. אנחנו בקרוואן. אנחנו מטיילים. 

אז זהו, שעוד לא!

הטיסה עברה באופן הכי חלק ופשוט שאפשר היה לדמיין. גם הנחיתה בפרנקפורט וקובי (האיש שלנו בגרמניה) שבא לאסוף אותנו, וחיכה לנו שנצא מהשדה, ישר לעיר הסמוכה מינץ. ותודה לקובי🙏

היינו כל כך עסוקים לפני הטיסה בבית באריזתו ונקיונו - שלא חשבנו בכלל שמחכה לנו קרוואן שעמד חודשים ללא שימוש מאז קנייתו, ומי יודע כמה עוד זמן לפני כן, וממש מתחנן לליטוף קירצוף ופשוט לניקיון. קובי ניסה למצוא מישהי שתנקה עבורנו את הקרוואן בזמן שאנחנו נעשה קניות - אך ללא הצלחה.

וכך, כשהתאוששנו מכל היום הזה שלא נגמר, גילינו שאחד מהדיירים הקודמים בקרוואן היה חתול. כן חתול. הוא השאיר שערות בכל פינה אפשרית. והרבה. נפרדנו מקובי וחשבנו שננקה מחר. אנחנו עייפים. 

ואז, מישהו סובב לנו בגב את הכפתור הזה, אתם יודעים - וכהרף עין הסתערנו על הנקיון. אילן נשכב מתחת לדלת הכניסה ותיקן את המדרגות שסרבו לצאת ולהיכנס בלחיצת כפתור. הוא כמובן הצליח. אלוף אמיתי.

ואני? הסתערתי על שואב האבק שקובי השאיר לנו, וסיימתי לנקות ניקיון ראשוני כמעט את כל הקרוואן עוד באותו הלילה כדי שאפשר יהיה לישון  בנעימות… קצת יותר! 

התעלפנו לשנת לילה ראשון בקרוואן.

למחרת, המשכתי לנקות, אילן בתיקונים, סידור המחסן, (מחסן ענק בקרוואן), שנינו בפירוק המזוודות באופן ראשוני שאפשר יהיה להתחיל בחיים חדשים.

וההרפתקאות - המשיכו: אני לא הצלחתי להתחבר ל-e sim - זו היתה התכנית מלמפרע, והסתובבתי בלי אינטרנט שלושה ימים. שומו שמים. איך נהיינו עבדי האינטרנט…

תכל׳ס - בלי אינטרנט אי אפשר להתקדם לשום מקום: חניונים - אינטרנט, שיתוף חוויות - אינטרנט, ווייז - אינטרנט, וכל השאר גם…

וכך - אחרי לילה בחנייה - לא חניון של קרוואנים, אלא חניון קטן בו חיכה לנו הקרוואן - הגענו ללילה שני לחניון של האוניברסיטה של מינץ - מסודר מאד, נקי, מאורגן למופת, ללא אחראים פקידים וכו. פשוט - מרימים את השער (מזל שקיבלנו המלצה והוראות הפעלה כיצד לנהוג), תשלום - במעטפה לתוך תיבת סתרים - אשכרה בקושי מצאנו…

״השכנים״ הסבירו לנו כיצד לשלם במטבעות כדי להתחבר לחשמל, איפה ואיך לרוקן מה שצריך ולמלא מה שצריך…

שם גם טיילנו ברגל ואכלנו שומו שמים שניצל וצ׳יפס!!! תהיו בטוחים שזה קרה מרוב עייפות רעב ותסכול מחוסר הבנה של התפריט בגרמנית… 

בהמשך, מצאנו במרכז הזה סופר המכיל בתוכו טחינה וחלבה. מאותו רגע הרגשנו שניצחנו את המערכת חחח 

חזרנו שבעים ועוד יותר עייפים, וישנו היטב לילה ראשון וארוך ותודה לאלוהי הלילה הטוב הזה!!!

והרפתקאות - כמו הרפתקאות - הן לא נגמרות. בבוקר אתמול התעוררנו מוקדם עם טלפון שמודיע לאילן על פיצוץ מים בחצר… כשחזרנו למיטה ביקשתי מאילן שידליק קצת את החימום, ואחרי כחצי שעה אני שומעת מים זורמים. הסתבר שצינור שעובר במערכת החימום יצא ממקומו ומים זרמו חופשי עד שנחסמו בזריזות. גם פיצוץ זה זכה להסתערות מוצלחת ותיקון בו במקום. 

בכך לא הסתיימו הרפתקאותינו. היום גילינו שיש לנו נזילת מים לא ברור מאיפה… פשוט מים מטיילים בקרוואן. מישהו הנחה אותנו לאיזה מוסך. אחרי נסיעה של כעשרים דקות הגענו למקום מכירה ותיקון של קרוואנים של פירמה אחרת ובכלל יש מקום פנוי לתיקון באוגוסט…

משם שלחו אותנו למקום אחר, ואחרי נסיעה נוספת של כחצי שעה - הגענו לעיירה עתיקה ויפהפיה שלא בנויה בכלל למעבר קרוואנים ברחובותיה הצרים, בכדי לגלות שאין בכלל מוסכים בסביבה.

לא נעים בכלל.

המשכנו לכפר אחר ומצאנו קפה וחניה בכדי להתאושש ולקבל ״עזרה ראשונה״ טלפונית מאילה וכך התחברתי לe sim בשעה טובה.

אילן קיבל ״עזרה ראשונה״ בעניינים שלו, ומשם המשכנו לחניון הבא שלנו, לילה שני והפעם בחניון מהמם על גדות הריין, מקום ירוק ושקט להפליא. רואים את המים והסירות ששטות מצד לצד…

רק לספר לכם שבתוך הימים האלו, שאולי קשה להבין עד כמה היו קשוחים וסוערים עבורנו, הספקנו לראות המון ירוק, הכל אבל הכל פורח והאביב פה ממש מקסים, שהרבה גרמנים לא דוברים אנגלית, שהכל כאן נקי ומסודר, שהנהרות כאן נראים כמו נהרות אמיתיים, וששבעים זה לא בדיוק החמישים החדש, לפחות עבורי!! 

לילה טוב 🌙 ותודה לאילה על כל העזרות הקטנות והגדולות, ועל ההפתעה שעשית לנו ופתחת לנו בלוג!!! 🙏