בואך צרפת

 אתמול עזבנו את גרמניה לצרפת בדרכנו לעיר קולמר.

בדקנו באתרי אינטרנט אחר חניון קראוונים באזור העיר, ונסענו בשקט ושלווה.

המעבר מורגש מיד: פחות מסודר, פחות נקי, פחות מתומרר אבל שמחנו ללמוד ארץ חדשה.

לא נרחיב בכל התלאות שחווינו, רק שמצאנו 3 חניונים בעלי אותו שם…

הראשון במרחק 20 ק"מ מהעיר, השני 1.5 ק"מ מהעיר שהיה מלא, והשלישי בעיר: חניון אוטומטי, אין אנשים רק מחסום ועמדת תשלום. כך גם חיבורי החשמל, מים, ביוב ומכונות הכביסה. 

מה אומר ומה אספר… גם הצרפתים והגרמנים נתקעו בשער: השמש מסנוורת את הצג, לא רואים ולא מבינים...

אנשים טובים עזרו ונכנסנו. שילמנו ליומיים חנינו ו....שוב - לא מצליחים להתחבר לחשמל. עוברים 2 עמדות, ולבסוף אחרי עצבים - גם את זה צלחנו. 

שכנים גרמנים נחמדים בני גילנו קיבלו את פנינו, והכל בא על מקומו בשלום. 

בשטח האיחוד האירופי רק אי-סים יודע מתי חצינוי את הגבול. מיד נותקנו מהאינטרנט ומהאפשרות לנווט. מבולבלים - כן. חסרי יכולת - כן. מתרגשים - כן… עד שלבסוף מצאנו. עוד נס קטן.

מספיקים לתפוס אוטובוס לעיר ולשבת חצי שעה בסטארבק המקומי לקפה עוגת קינמון ואינטרנט, ולא מצליחים להחזיר את האי-סים לשני הניידים😔

הבוקר חזרנו לשם רעננים ומלאי מרץ. 

סמדר הצליחה לבסוף להיכנס מחדש לאיירלו עם עזרה מרחוק, ואני בוחר בשקט וקונה סים מקומי למדינות האיחוד ממש בגרושים. 

לשמחתי הוא עובד, וכבר התכתבתי עם דרור בווטסאפ.

קולמר עיר תיירותית ויפה. יש לנו יום שמשי של 22 מעלות. ממש מושלם. הסתובבנו שם ואכלנו צהרים כתיירים לכל דבר!

את סיפור האפגני ששירת אותנו בחנות הפלאפונים - ביום אחר…