ככה נראות שתי נקודות מבט
בוקר טוב,
אתמול אילן ״עבד עלי חזק״ שאכתוב פוסט…
אז כתבתי:
הגענו היום לבודפשט אחרי כשעתיים וחצי נסיעה בדרך סבירה באזור של שטחים מעובדים שנראים כמו שטיחים צבעוניים מקיר לקיר.
אני ממש אוהבת לראות אופק שאין לו סוף. בארץ לא רואים את זה כמעט. לפחות לא באזור שלנו…
ההתרשמות הראשונית שלנו מהונגריה שכתבנו עליה לפני מספר ימים, היתה קשורה להתיישבות הספר ההונגרית…
וכמו בארצות שכבר ביקרנו בהן - הדרך זרועה בעיירות, קטנות ברובן, לאורך הכביש כשבכולן רואים את הכנסייה ומגדל המים ממרחקים, ובאחת כזו היום מצאנו תותים - שזה שיא העונה שלהם פה, שהיו טעימים בצורה יוצאת דופן. לא התכוונתי, אבל חיסלתי חצי קילו בלי להניד עפעף…
הגענו לחניון בפאתי בודפשט וגילינו - שוב - עולם ומלואו: מקום ענק, מחולק לכל סוגי הנופשים מאוהלים דרך קראוונים לבקתות וסתם פיקניקים לרגע…
מקום מאובזר לכל גחמה קולינרית של הקהל: טאבון כזה וטאבון כזה, מדורה לפויקה, ומטבח לבישול עממי…
מחר - אנחנו מתכננים סיור בעיר. נחזור מהשטח עם רשמים!
ובלי שידעתי - אילן כתב את הפוסט שלו, וזו נקודת המבט שלו על אותו יום:
תותים…
נסיעה רגילה לחניון בבודפשט.
בדרך מפספסים כמה דוכני ירקות ובעיקר תות שדה טרי מהחקלאי.
בכפר הבא נוסעים לאט ועוצרים ליד חנות ירקות.
סמדר יורדת וחוזרת עם חצי קילו תותים. ממשיכים לחניון.
״גמרתי את כולם ....הם כל כך טובים מתוקים וטעם אמיתי של תות מפעם בארץ שלא יכולתי להפסיק״...
חניון גדול ונוח בשולי העיר מקושר למטרו למרכז העיר. סביבו מרכזי קניות ומסעדות, קניונים והכל מהכל.
מחר נטייל בעיר, ונחלק את האטרקציות המומלצות לכמה ימים.
מתחילת הטיול שלנו אני חולם על מאכל מבית אבא שאמא למדה להכין בילדותי: מאכל הונגרי מסורתי: סילבאש גומבוץ. כופתאות ניוקי עם שזיפים, מטוגנות בפירורי לחם.
מחר נחפש את המסעדה שתגיש לנו את המעדן הזה לארוחת צהריים…
קראתי עכשיו את הבלוגים של השבוע האחרון. מרתק ומדהים מה שאתם עושים ומה שאתם רואים. אגב, אין פלא שסלובקיה יפה, הלפלרים מקורם בעצם מסלובקיה...שבת שלום וחג שבועות שמח ותהנו בבודפשט.
השבמחק