3 חודשים מאחורינו…

סיימנו היום 3 חודשים ראשונים במסע, בטיול, בחוויית החופש ובהגשמת החלום.

שנים של פנטזיות על היום שאחרי היציאה לפנסיה למסע בקרוואן לשנה באירופה, אחרי דחיות (קורונה, מלחמה) ובלו"ז צפוף התארגנו ויצאנו.

במילה אחת - אושר!

לא הכל דבש, לא כל יום חגיגה, ועם זאת - החופש הוא חופש אמיתי. 

אנחנו זה הטיול: הכל באחריות שלנו. החל בתיכנון קדימה למספר ימים, התיכנון לאיזה מדינה לעבור ומתי, ואפילו מה עושים מחר. מציאת חניונים, איפה מטיילים והעיקר על מה מוותרים כי אי אפשר להיות בכל מקום ומקום בדרך.

הידיעה שאנחנו מקבלים את ההחלטות ושמחים איתם עבורי זה החופש האמיתי.

הכל שלנו: נהיגה טיפול ברכב קניות בישולים ניקיונות כביסה קביעת מסלולים ותאום - שלנו בלבד.

בחודש האחרון מתלווה לזה הרגשת חופש אמיתית עם הים והמים הנהדרים שמלווים אותנו לאורך מסלול החוף.

להיכנס למים בים, לקפוץ ראש להרגיש את הרעננות והקרירות של המים ובעיקר בעיקר לחזור לאחר מקלחת טובה ולתלות את בגד הים והמגבת לייבוש.

זה חופש בשבילי.

חווינו ימי קור וגשם בלתי פוסק - והיום קיץ חם וחם….

היו עליות וירידות, כגלגל ענק בלונפארק. אכזבות כעסים והתרוממות רוח ימים שלווים וימים מתוחים. יצאנו מזה מחוזקים יציבים ואוהבים יותר ויותר ומוכנים להמשיך בדרכנו לאן שנוביל אותנו. 

רק בדרכים טובות.

קנינו את הקרוואן מבלי לראות ולבדוק אותו פיזית, שזה הימור שהיום, לאחר תיקון תקלות החשמל והמים אני חייב לומר שהצלחנו. היתה לנו אפשרות לקנות קראוון קטן ברכב קטן, זריז שחונה ככל רכב רגיל אך צפוף וקטן לחיי יום יום.

בחרנו בקרוואן גדול, אפילו מגושם, הכולל מיטה זוגית גדולה, מקלחת שרותים ופינת ישיבה. מטבח מסודר והחשוב מכל מזגן 220v שממזג עד מקפיא אותנו בחניונים, בימים חמים אלה. 

אנחנו שמחים בקניה שלנו. אומנם הרישוי של הרכב  הוא יורו 4 ירוק שמאפשר כניסה לערים, אך בהמון מקומות אין חניה. פשוט הסתובבנו ויצאנו כי קשה להכניס פיל לחנות חרסינה…

ממשיכים ללמוד, לתקן ולשפר תוך כדי טיול ומעבר ממדינה למדינה. שפה אחרת תרבות אחרת, מטבע אחר. האנגלית משתפרת ואפילו מצליחים ליצור קשרים ולקשקש עם שכנים לחניון.