גשם ביולי 😀😀

יצאתי מהחניון לעיירה הקרובה רכוב על האופניים לקניות וסידורים. 

3 ק"מ בכביש מסודר.

מחפש מפה של בוסניה, כספומט והשלמת קניות ליום יום. מזג האויר ממש נעים.

הגשם תפס אותי ממש בדקות האחרונות ואני רטוב רטוב.

תחנת דלק, קפה + ופל. מפה - אין. גם כספומט אין. העובדים לא מבינים מילה באנגלית. גם לא מקבלים אשראי😔.

למזלי למדתי כי המארק - המטבע בבוסניה תמיד כפול, פי 2 מהיורו.

הוצאתי את 50 יורו האחרונים לשעת חרום מתיק הגב, וקיבלתי המון עודף במטבע מקומי😀.

התייבשתי קצת והמשכתי בדרכי על האופניים. 

גשר על הנהר מוביל אותי לעיירה קטנה. רחוב אחד ארוך שיש בו הכל מהכל. נדדתי מחנות לחנות בהמתנה להפסקת הגשם. עמדתי במבחן הכספומט המקומי ואפילו קיבלתי כסף ואת הכרטיס בחזרה…

כדי להעביר את הזמן עד להפסקת הגשם סיירתי בכל חנויות האספקה הטכנית. מצאתי מפה של בוסניה בשפה הקרילית שקשה לתרגום לאנגלית או לעברית. אפילו התמודדתי עם רוקחת מקומית שלא מבינה אנגלית ויצאתי עם טיפות לאוזניים….

בהפוגה מהגשם, חזרתי לחניון. רוב הקראוונים עזבו כנראה נבהלו מהגשם.

אנחנו נשארים ללמוד מסלולים, לאתר מקומות  לטייל בהם, ולחפש חניונים ללילות הבאים. 

החניון כאן יפה ירוק רגוע ולרוחי. הכל סביבנו מושקע בטוב טעם ובתשומת לב לפרטים הקטנים.

נעזרים בבעל הבית ובמטיילים מכל העולם שסביבנו.

כמו שאמרנו איפה שטוב - אנחנו נשארים. בינתיים טוב פה.