נובי סאד

העיר השניה בגודלה בסרביה השוכנת לגדות הדנובה. 

למדנו שהיתה בנובי סאד קהילה יהודית גדולה ועשירה שהושמדה בשואה. 

בסיור רגלי בעיר, הגענו לביקור בבית הכנסת, שאינו מתפקד היום כבית כנסת אלא כמרכז קהילתי תרבותי ונערכים בו קונצרטים. מצאנו מבנה מפואר וענק שנבנה בשנים 1908 1910, ושנשמר בשלמותו. 

בית הכנסת סגור והביקור מתקיים בזכות שומר  שמחזיק את המפתח ותמורת תרומה לקהילה - נתן לנו להכנס ולצלם.

בחוץ, ניצב פסנתר צהוב ותמונה של חלל הנובה - פסנתרן יליד סרביה, ישראלי יהודי שמונצח במקום.

קבלנו תדרוך ומפות מעובד החניון שלשום בלילה, ויצאנו מוקדם אתמול כדי להימנע מחום הצהריים, ועל מנת למצוא חניה במרכז שנוכל לטייל ברגל.

חניה ציבורית בעיר משולמת ב-sms, ומכיוון שאיננו רשומים בעיריה - לא ניתן להחנות כמו כולם, נוסיף לכך  שאנחנו רכב ארוך + מתקן האופניים - ואנו תופסים 2 חניות…

סיבוב קצר מביא אותנו למגרש עפר פנוי שכבר חונות בו מכוניות - ממש ליד הטיילת של הדנובה.

וכך יצאנו לטיול של בוקר: 08:00 בטיילת לאורך הדנובה!

ספינות תיירים פורקות קבוצות קבוצות ואוטובוסים ממתינים להן לסיורי יום. חלק מהקבוצות יוצאות במסלול רגלי לכיוון מרכז העיר.

טיילת הדנובה, הרציף, מרכז העיר, הכיכר המרכזית, בית האופרה, בית העירייה, בית הבישוף, כנסיה ובית הכנסת היהודי הגדול. הכל נקי ומסודר. מדרחוב יפה. כרגיל - בתי קפה, מסעדות, חנויות לתיירים - הכל ידידותי ונעים. מזג האויר היה איתנו - רק 30 מעלות, תמיד צד אחד של הרחוב בצל.

כרגיל בסרביה - מרכז המידע לתייר לא נמצא איפה שמסומן במפת התיירים וגם ללא כל סימון ברחוב.

בעזרת אנשים טובים הצלחנו בכל זאת להגיע. הם קוראים כאן למרכז המידע - Tourist Organization. 

מונית הביאה אותנו למבצר העיר (500 דינר סרבי 4 יורו).

המבצר ממוקם במקום גבוה השולט על הדנובה: גשרים, תעלות מגן, חומות צריחים, שערים מגדל השעון המפורסם והמון מקומות תצפית לעיר ולדנובה הרחבה שזורמת ממש פה…

הפעם נקי מסודר ונעים.

מוזאון ארכיאולוגי מסעדות, בתי קפה וביתנים לתיירים.

רוח נעימה הושיבה אותנו לשתיה וגלידה. 

נוף נהדר, אויר טוב ומה צריך יותר?

חזרנו לחניון בבלגרד ללילה, ונמשיך לאתרים לאורך הדנובה עד הגבול לבולגריה, ומשם נמשיך למעבר הגבול למקדוניה.