מקדוניה הצפונית

עזבנו את ניש ואת סרביה היפה והחמה, והדרמנו  בכביש אגרה לכיוון מקדוניה הצפונית.

היציאה מניש דרך שטחים חקלאים של משקים קטנים שנראים כמו מושבים: הרבה מנהרות לגידול ירקות כמו מלפפון ועגבנייה, גידולי ירק בשטחים פתוחים כמו כרוב וכרובית.

כביש האגרה פתוח, והנסיעה שקטה, כמעט לבד על הכביש.

הנוף משתנה פעמים רבות בדרך מצהוב ויבש להררי וירוק וחוזר חלילה. הכביש צמוד לנהר ופסי רכבת, גשרים ומנהרות.

שוב שינוי בנוף ואנחנו במעבר הגבול, ביציאה מסרביה. 

אין בידוק סע לשלום! 

בצד השני - אלוהים ישמור - איזה תורים ארוכים🤷‍♀️ של רכבים אוטובוסים ומשאיות לנכנסים לסרביה…

3 דקות נסיעה ואנחנו בבקרת הגבול של מקדוניה, 5 מסלולים + 1 לאוטובוסים ועוד מסלול למשאיות. יום ראשון 10:30 ויש עומס במעבר. שיירות של רכבים פרטיים ומספר קראוונים איתנו בשורות הממתינות למעבר, מתקדמות בצעדי צב. וחם.

20 דקות ואנחנו בבידוק. חסר לנו ביטוח מתאים, ומה שעבד במדינות קודמות - לא תקף במקדוניה. זה נקרא כאן - Green Card… ביטוח בין לאומי. 

מה זה אני שואל? המדינה התשיעית שאנחנו נכנסים אליה, ויש לנו ביטוח לכל מדינות אירופה כולל אלו שאינן באיחוד.

לא חשוב מה אני אומר - 70 יורו לאוצר המדינה וקיבלתי טופס כחול חתום שקוראים לו ״כרטיס מעבר ביטוח ירוק״ 😀

עוד 20 דקות נסיעה בכביש מהיר עוקף סקורפיה בירת מקדוניה, ואנחנו בכניסה לפרברי העיר. מראה יוצא דופן - לראות עיר גדולה בשיפולי הר - בנויה מבתים חד או דו קומתיים, וכולם בעלי גגות כתומים. מראה יפה. מזהים צריח מסגד, ובצמוד לו בחצר בית - עוד חניון הזוי ומוזר מאלו שראינו מעט, אבל גם כאלו יש.

קבלת פנים חמה מבעל הבית, בחור צעיר ודובר קצת אנגלית, ממנו למדנו כי ביום ראשון - כלומר היום - בעיר עצמה הכל סגור. חצי יום מנוחה…

חונים, מתחברים לחשמל Wii Fii וגוגלמפס, ולומדים איפה ומה נבקר מחר בבוקר.

בסך הכל מחפשים - שוב - סים מקומי, מפת מקדוניה, מרכז מידע לתייר, ו...כספומט להוציא כסף מקומי.

אגב 1 יורו שווה 60 דינר של מקדוניה -

חצי מסרביה שם 120 דינר שווה יורו אחד.

את הכסף הקטן שנשאר לנו מסרביה המרנו מיד בתחנת הדלק הראשונה אחרי הגבול.

סמדר אומרת - ארץ חדשה התרגשות חדשה מהלא נודע בכל פעם מחדש. ללמוד לבדוק ולהבין מי מה מו.

היום אין תמונות. לא צילמנו, כי לא היה מה. מעברי גבול אפורים ומשמימים. גם החניון לא שווה תמונה :(