סקופיה

סקופיה, בירת מקדוניה הצפונית

יצאנו ללא ציפיות, לפגוש את סקופיה. האמת - איזור החניון מזכיר את קלנסווה טירה וטייבה. נראה כמו כפר שגדל עם צריחים ומסגדים בכל פינה. (שומעים את המואזין השכם בבוקר ובערב).

במקדוניה 70% נוצרים ו-30% מוסלמים. רוב המוסלמים אלבנים לשעבר, ובכלל המדינה כאן היא של מרכז, צומת, מעבר דרכים, עוד מימי קדם. תורכיה יוון הבלקן והמערב. ההשפעה ניכרת בתרבות, בארכיטקטורה, בשפה, במזון ובהרכב האוכלוסייה.

מקדוניה היתה בעבר צומת סחר ראשית בין מזרח למערב ולכן ההשפעות הרבות.

אנחנו מגיעים ״לבזאר הישן״, כך נקרא המרכז המסחרי של העיר העתיקה. בעבר - חאן שיירות מסחר בעת העתיקה ממזרח למערב.

אחת האטרקציות הרשומות - גשר עתיק מאבן מעל נהר המטקה. 

מה רבה ההפתעה שהיתה לנו: מרכז עיר למופת: הגשר שולי לגמרי מול הכיכרות המזרקות הגשרים החומות המסגדים והכנסיות והמון המון המון פסלים - כמות פסיכית של פסלי ענק, מזרקות מים, אריות, סוסים ואנשים. המון מונומנטים. הכל בומבסטי גדול ומרשים. מכל פסל משפריצים מים… רעש וגעש המים נשמע בכל מקום.

כיכר מקדוניה מרשימה וגדולה, וסגנון הבניה נשמר בקפדנות. גם החדש נראה ישן וטוב.

ראינו גם בעלי מלאכה שנעלמו מהעולם כמו רצענים לייצור חגורות, שענים של פעם, חייטים, לצד המון חנויות תכשיטים, בגדים ואופנה, תבלינים, מוצרי קוסמטיקה ומוצרי טבע. (מצאנו חלווה בשבילי, אגוזים שונים ושמנים לסמדר) וכמובן אוכל, קבב, פלטות ועליהם עשרות קבבים מריחים למרחק, פיתות ואוכל מזרחי. 

מזג אויר מוזר. פחות חם. ההליכה בסמטאות הבזאר בדרך עתיקה ושיפועית למרכז מאבנים.

״התחדשנו״ שוב ב-2 כרטיסי סים לפלאפונים, לא מצאנו מרכז מודיעין לתיירים וגם לא מפה של מקדוניה. כסף - הצלחנו להוציא רק בכספומט השלישי. מלחיץ ומקווה שלא יחייבו אותנו גם על  הפעמים שנכשלנו.

סיירנו בעיר 5 שעות, ולא הספקנו לבקר במוזיאון ארכיאולוגיה, מוזיאון השואה, מגדל השעון ועוד.

נפגשנו בדרך בחאן הישן במדריכי טיולים לקבוצות באנגלית. כמה קל להם להדריך 3 שעות בסיור בעיר: נעמדים ליד כל פסל 5 דקות ונגמר הסיור…

בסך הכל התרשמנו לטובה. לא יזיק לשפר את החזות והניקיון…

חזרנו לחניון, וגשם קיבל את פנינו עם 30 מעלות 😀😀😀