נפרדים מבוסניה הרצגובינה

יצאנו בנסיעה לחניון צמוד לקראת מעבר הגבול עם סרביה, בכביש חלומי: מצד אחד - נהר הדריינה הירוק, הרחב והנהדר שפגשנו בו ורחצנו בו במקומות שונים במהלך הטיול בבוסניה, ומן הצד השני - הרים גבוהים, צוקים וסלעים המזדקרים מתוך ״הירוק עד״ מכל עבר, אין ספור גשרים שנותנים מבט לנוף נהדר, ודרך 35 מנהרות בכביש, החצובות בתוך מדרון ההרים במקביל לפיתולי הנהר. דרך נפלאה שמרחיבה את הלב. שמחנו כך להיפרד מבוסניה הרצגובינה.

ראוי לציין, שבכל הדרכים ראינו מתוך מדרון ההרים מוצבים ברזים שזורמים מהם מים כל הזמן. פשוט. יש כאן שפע של מים אז למה לא? מים בכל מקום למי שחשקה נפשו, או עובר אורח צמא בדרך…

ואי אפשר בלי גשר טורקי עתיק משנת 1570 שמור ומשוקם כאתר אונסק"ו, המשמש היום להולכי רגל בלבד, רובם תיירים שפוקדים את הגשר.

כמו בכל אתר טוב יש אומגה החוצה את הנהר מצד לצד, במים סירות מנוע לתיירים, ובגדת הנהר בתי קפה, ביתני מזכרות, גלידה וכ'ו.

מזל שהבוקר בחניון בעל הבית (שגר 6 שנים בסרביה) הספיק לעבור איתי על אתרים ערים פארקים ומקומות שמעניינים אותנו וסימנתי לי במפה של סרביה שכתובה בקירילית. גם לגוגל קשה לתרגם שמות מכתב קירילי לעברית.

אין ספק שמחר לאחר המרת הכסף לדינר סרבי, נחפש מפה באנגלית, ומשם למרכז מידע לתיירים בפארק טארה, לארגן את המסלול.

מאחר ואנחנו ממש בסמוך למעבר הגבול, האינטרנט מגמגם וחלש. אין מעבר אוטומטי בין מפעילים בין המדינות והדבר מצריך זמן ומנטרל אותנו מהמשך תכנון המסלול.

קצת מתרגלים לזה, פחות נלחצים מזה, אבל חוסר התקשורת גורמת לשיתוק, לבזבוז זמן ואי נוחות רבה. 

נקווה שמחר הכל יסתדר. לזכותם של אנשי סלקום חו"ל יאמר - שהם עונים במוקד מיד, נותנים שרות, ועוד מתקשרים לברר שהכל בסדר.