איזה יום…

איזה יום היה לנו אתמול😀

שלשום סמדר ביקשה את הבוקר של אתמול לזום שמעניין אותה, 3 שעות 08:00 עד 11:00.

נהדר אמרתי, וקבעתי לי זום ל-08:00 לתיכנון טיול באלבניה, שבועיים במרכז ובצפון עם אורנה אחותה של סמדר ובעלה בני, ובדרום עם עופר הנכדה שהשתחררה השבוע מצ"הל, ולנצל את שעות הבוקר החמות לייבוש הכביסה שעשינו בערב  ותלינו לייבוש ליד הקראוון.

כדי לעשות את הסיפור קצר - שנינו טעינו! סמדר ביום, ואני בשעה….חחח

וכך נהייה לנו בוקר פנוי ללא מעש בהמתנה לכביסה.

מזל שיצאה השמש וב-12:30 יצאנו לדרך למחוז חפצנו. מעיינות מים חמים וחניון הלילה החדש. 

לא דובים ולא יער. לא מעיינות ולא חניון. הראשון קצת עלוב, מלון עם בריכה טרמית חמה. לא נראה טוב.

גם חניון הלילה המתוכנן לנו מסתבר נסגר לפני שנה.

התנחמנו בביקור בכנסיה עתיקה ויפה עם ציורי קיר מלפני מאות שנים, ומשם המשכנו לעיר המחוז צאצאק. חיפשנו את מרכז המודיעין לתייר לחפש חניון חלופי והגענו לחנות מזכרות סגורה באנדרטת זיכרון בחצר כנסיה במקום נידח. 

מהר מאד הבנו שבאיזור אין חניוני קראוונים פעילים. עמדה לפנינו הברירה לחזור לאחור לאיזור שישנו אתמול או לחתוך לכיוון בלגרד עיר הבירה של סרביה. חרגנו ממנהגנו. הכנסנו כבישי אגרה ואוטוסטרדות לגוגלמפס ומצאנו את עצמנו בכביש המהיר לבלגרד לנסיעה של שעה וחצי לחניון לילה שבדקנו שאכן קיים ושיש מקום עבורנו.

הנסיעה בכביש האגרה היתה נהדרת, מהירה וחלקה. כל כך שונה מדרכי הנוף היפות אך האיטיות (אפשר לנסוע עד 130 קמ"ש) כשאני סביב ה-100 קמ"ש כל הזמן. כיף, רגוע, כביש פנוי ושקט. כאשר אנחנו נוסעים בדרך כלל ללא כבישי אגרה ואוטוסטרדות - המהירות סביב 60 קמ"ש, כל מעבר חציה או איזור בית ספר יורדים ל-30 קמ"ש. בשטח בנוי 40 קמ"ש, כך שההתקדמות איטית. 

רואים יותר נוף, הרבה יותר נוף, עוברים ביותר כפרים ושטחים חקלאיים, אבל הכל איטי יותר.

נהנתי לעבור אתמול לכביש המהיר לבלגרד.

בעוד נושא חרגנו אתמול ממנהגנו, כשאכלנו צהריים וערב במסעדות דרכים בתחנות דלק, פזנונים או אלונית המקומית.

בורקס תרד בצהריים ושניצל בפיתה בערב. חריג ולא מקובל. בדרך כלל קונים מבשלים מכינים לבד וגם נהנים ואוכלים יותר בריא.

אתמול היה אחר ושונה גם באוכל.

החניון בפרברים של בלגרד. קטן ומלא. התמקמנו והתכוננו לזום לתכנון הטיולים באלבניה.