קרויה, אלבניה

30 דקות מהחניון, ואנחנו בקרויה - כפר, מבצר, מסגד, שוק אוטנטי, ותצפית לעיר הבירה טירנה. 

הפעם - עם סמדר בני ואורנה בסקודה השכורה. הקראוון נשאר בחניון.

אני לראשונה בתפקיד עוזר נהג ונווט - ליד בני.

הנסיעה קצרה והכביש בעליות וסללום לכפר..

כביש נוף יפה בהרים סיבובים ופיתולים. המקומיים עוקפים בקו לבן בסיבובים גם שרכב מגיע ממול. פחד אלוהים. עוד לא התרגלנו לתופעה.

חניה מסודרת, המון תיירים והמקום יפה שמור ואותנטי. ריצוף באבן שחורה ברחוב ועשרות חנויות לתיירים. עתיקות מזכרות תלבושות ובדים מקומיים. הכל ביופי ובטוב טעם. 

מנגד - הטירה העתיקה ובה מגדל ומוזאונים, תערוכות על ההיסטוריה של אלבניה ותולדות הכפר. העליה למבצר במדרגות. דילגנו. 

נהננו מהנוף מהשוק הססגוני ולא פחות מהאויר הצח.

נסיעה קצרה במעלה ההר לתצפית נוספת גבוהה ופתוחה יותר ממש מראש ההר.

90 מדרגות בירידה מגיעים למערה חצובה בסלע ההר. מקדש בקטאשי, סארי סלטיק.

בקטאשי - סופי - זרם באיסלם. אתר קדוש לפלג הסופי קשור לדמות אגדתית מהמאה ה13 שהפיץ את הזרם המיסטי באיסלאם.

המערה משמשת מקום עליה לרגל למאמינים מוסלמים ונוצרים, בגלל פתיחות הזרם הסופי לדתות אחרות. מדליקים נרות להפצת האור ומגרדים פירורי סלע לקחת לסגולה טובה. 

נכנסתי למערה. מקום קטן רווי קודש וכבוד. חולצים נעליים ונכנסים למקום חשוך וקר. בסדק בסלע מדליקים נרות להפצת האור.

יצאנו בדרך חזרה דרך מסעדה, בתצפית נהדרת ויפה, עם רוח קרירה ונעימה, אוכל טוב חברה טובה ואנשים חביבים. (ממש זול).

חזרנו לחניון לשנת צהריים טובה ובחמש אחר הצהריים, חם ויש עוד שמש ליהנות שעה בבריכה במים הקרירים והנעימים.