גשם גשם גשם

לילה גשום וחם.

טיפטופי הגשם של אתמול הפכו למבול.

כל הלילה ירד גשם - 51 מ"מ ירדו עלינו בחניון בשקודרה. 

וזה לא נגמר בטיפטופי הלילה. קמנו לבוקר רטוב ורווי מים, ששבר את שיגרת החיים.

אי אפשר היה לשבת כרגיל על הדשא לארוחת הבוקר, ונפגשנו לקפה ראשון של הבוקר בקפה של החניון.

משם יצאנו לטיול קצר באיזור, לא לפני שנאכל ארוחת בוקר…

רעבים וחדורי מטרה יצאנו לחפש ארוחת בוקר בעיר, ונקלענו לשעה וחצי של סיבובים במרכז העיר בחיפוש אחרי ....חניה.

חניון ועוד חניון מלאים. רחובות פקוקים ואנחנו מזדחלים לאיטנו, ואין חניה! 

נשברנו.

חזרנו לחניון. 

השמש - בינתיים יצאה לאויר העולם - ואנחנו - התנחמנו בארוחה האהובה עלינו…

כמה שעות מאוחר יותר מהתכנון המקורי, ואנחנו שוב יוצאים לטיול הקצר שלנו…

ביציאה מהחניון אנחנו פוגשים קראוון ששקע בבוץ שנוצר בלילה וחולץ בהצלחה ע"י אנשי החניון.

ולנו בתכנית - מפעל ומוזיאון לייצור מסיכות וונציאניות בשקודרה. סיפור שהחל לפני מאות שנים ונמשך כמסורת עד היום. עשינו סיור ונהננו מאד לראות את המגוון העצום של גדלים וצורות יפהפיות, ולשמוע הסברים על תהליך הייצור. ניתן לצלם ולהצטלם. 

המסיכות מיוצרות בעבודת יד מנייר בתבניות ואחר כך בתהליך ארוך של ייבוש וציור ידני מייצרים דגמים שונים.

כל המסכות מיוצרות בשלושה מקומות בעולם: שקודרה, ספרד וארה״ב.

מן הראוי לציין כי רוב המבקרים במקום יחד איתנו היו ישראלים.

פגשנו במפעל קבוצת בנות ישראליות בסדנת יצירה ליצירת מסכות.

ונציה, כאחת הנסיכויות הימיות הגדולות לפני כמה מאות, שלטה באלבניה ומאז המפעל באלבניה.

המשכנו לגשר מסי. גשר עות׳מאני עתיק מעל נהר הקרי.

הנהר יבש. הגשר יפה, ומשמש אחד מסמלי התיירות של אלבניה.

פיצה ובורקס, ואנחנו בדרך חזרה לחניון. מזג האויר מוזר, והגשם נשכח כלא היה. בהיר חם ויפה.