ולורה, דרום אלבניה

 יום ראשון, יום קיצי, ואנחנו מתנהלים בנחת בחניון בטירנה, מעבירים את הבוקר בשקט ובהתארגנות כללית.

אתמול נפרדנו מאורנה ובני אחרי שבועיים משובחים, וכעת - אנחנו במונית לשדה התעופה, נסיעה קצרצרה ואנחנו ממתינים לעופר שמגיעה לטייל איתנו במשך 10 ימים.

איחור בטיסה ואנחנו ממתינים בבית קפה. 

אני סקרן, מסתובב ובודק את הנעשה: אולם אחד פתוח לכל. אין בידוק - וזה מוזר, ליוצאים לבאים ולמלווים. המולה רעש והמון תיירים מגיעים. כל 5 דקות נוחת מטוס.

עשרות דוכני השכרת רכב בחוץ ונראה שלכולם יש עבודה.

מפגש מרגש בין סמדר ועופר שהגיעה מטיול בפולין, בדיוק חודש אחרי השחרור מהצבא.

מחר נצא לדרום אלבניה לטייל ולנפוש.

יום שני 15.9, ואנחנו בדרכנו לדרום אלבניה.

מתוכנן שבוע טיול במספר אתרים, נראה מה נספיק ולאן נגיע.

לא מצאנו חניון מתאים באיזור סרנדה - עיר דרומית בקרבת גבול יוון, עיר קרובה לעיו הכחולה - אתר מפורסם בדרום אלבניה, ואתרים מענינים נוספים, והתפשרנו בחניון צפוני יותר בעיר ולורה, עיר הקרובה לחוף הים במפרץ מדהים בים האדריאטי.

נסיעה של שעתיים ויותר בפקקים אלבנים טיפוסיים בכבישים אלבנים טיפוסיים. 

ככל שהדרמנו הכבישים השתפרו והתנועה פחתה. גוגלמפ מכוון אותנו בתוך עיירה, רחובות צרים, בהמשך חורשות מוזרות שנראות אחרי שריפה, והמתח עולה. לאיזה סוג של חניון נגיע? יש פה בכלל חניון?

בסוף, עוד דרך עפר בין העצים והגענו👍

החניון יושב בין לגונה רדודה וחוף ים במפרץ משגע, החניון מיוחד וחביב.

מזכיר מחנה של תנועת הנוער כשהיינו ילדים…

השרותים המקלחות והמטבח בצריפי עץ, פרושים בשטח בטוב טעם בין עצי אורנים. 

בלגונה להקות ציפורי ים ופלמינגו בלהקות ענקיות.  בחוף מעבר לכביש שרשרת בתי קפה לאורך טיילת, עשרות מיטות שיזוף שמשיות וחוף ים שקט ומדהים.

מי צריך יותר מזה ?

״המחנה״ מתמלא בקבוצות רוכבי אופניים באוהלים, וקראוונים מגיעים כל הזמן ומתפזרים בשטח - והכל נעים יפה, וכשמו כן הוא Eco Camping.

זאת האג׳נדה.

עופר קיבלה צריף עץ משולש מצוייד במינימום הדרוש, לדעתי מקסים.

חנינו בקרבת מקום, צל אורנים ובריזה נעימה עטפה אותנו.

כמנהג המקום - בכל יום בשעה שש מדליקים מנגל ענק וכשהאש מוכנה לבשר - מצלצלים בפעמון ידני כמו שהיה פעם בבית הספר, והמעוניינים (נראה שכולם) מגיעים לקפה/ משרד/ במרכז לבחור את הבשר המועדף מתוך המבחר הגדול בויטרינה, ירקות וכל מה שאפשר לצלות על האש.

הכל נרשם בכרטיס של האורח לפי מחירי הבשר.

כולם ניגשים ומכינים לעצמם את המנה שבחרו.

יפה, פשוט, אוטנטי ונותן פתרון לארוחת הערב.

עופר וסמדר אכלו שיפודים, ואני מלא מארוחת הצהריים המאוחרת, הסתפקתי בכוס תה.

מחר ניסע לביקור בעיר העתיקה של ולורה ברחוב היהודים, בו האלבנים הסתירו יהודים במרתפים בתקופת הכיבוש הגרמני.

בעל החניון סיפר שהאלבנים מזדהים עם היהודים ויש להם פינה חמה אלינו כישראלים בשל שותפות הגורל כעם נרדף. (?)

ניסע לחפש חשמלאי רכב לתקן את הפנס העליון השמאלי שדפקתי בעץ בחניון, ולעשות קניות.

אחר הצהריים מתכננים ים וים…