ולורה

יצאנו הבוקר עם הקראוון לולורה. נסיעה קצרה ואנחנו במרכז העיר. 

עופר וסמדר יורדות לסידור קטן ואני מסתובב למצוא חניה. סיבוב ועוד סיבוב, תנועה אלבנית ברחוב ראשי: רכבים עוצרים בחניה כפולה מפעילים  איתות חרום והכל בסדר. לא מוצא חניה, אוסף את סמדר ועופר ואנחנו נוסעים לחנות מחוץ לעיר. בעזרת 2 נערות מקומיות מזמינים מונית לעיר העתיקה ולורה.

נסיעה בפקקים עירוניים אופיניים למרכזי כל הערים עד לעיר העתיקה. מדרחוב יפה וציורי, חנויות מזכרות, בתי קפה וכ"ו.

כמו בכל אלבניה הבנייה נמוכה ובסגנון איטלקי - זכר לימים אחרים…

התעניינו ברחוב היהודים וגוגלמפס כיוון אותנו לאיזור. 

הבנו שהגענו למקום הנכון כשראינו מגן דוד יצוק במדרכה, ברחוב משופץ ושמור, חנויות של ספר, תופרת וספרית. שאר הבתים עברו שימור והם סגורים.

שלט בצד השני של הרחוב, מזכיר שזה ״רחוב היהודים״ באנגלית.

האלבנים רואים ביהודים ובישראל שותפי גורל לעם נרדף ששמר על דרכו ועצמאותו, למרות נסיונות העמים והארצות השונות להשתלט על חבל ארץ זה לאורך ההסטוריה.

ניסינו להגיע לטיילת לאורך החוף, אך קשיי שפה עם נהגי המוניות הביא אותנו לפתח הנמל לשייט שממש לא רצינו.

חייב לציין כי נהגי המוניות כמו נהגי מרוץ. פחד אלוהים איך שהם עוקפים  נדחפים ומסתובבים, איפה שהם רוצים. אפשר לומר - נהיגה פרועה וחסרת אחריות.

 הליכה קצרה חזרה למרכז לארוחת צהריים במסעדה מקומית זולה וטעימה, קניות בסופר ובחנות ירקות, ושוב במונית לקראוון שהמתין לנו בחניה.

בחזרה לחניון: תחלופת קראוונים. לידינו 4 טרנספורטים ישנים וחדשים של חבר׳ה נחמדים מפולין.