מצובו

כפר יווני, בסגנון שווייצרי שהוקם לפני מאות שנים ע"י רומנים, שמבקרים בו תיירים ובעיקר המון ישראלים…

עזבנו את יואנינה לאחר מילוי מיכלי הגז במפעל באיזור התעשייה. 

עקפנו את אגם פמווטידה מהצד שלא הכרנו עדיין, והתגלה לנו הצד השני של העיר, חצי האי, העיר העתיקה של יואנינה והאי שבמרכז האגם.

מבט אחר שונה ויפה. 

הנסיעה בכביש הישן והמפותל, בחורש מקסים שחלקו מצהיב ומאדים מהשלכת, בנסיעה של שעה שהתקצרה כשעלינו על כביש האגרה שמוביל לכיוון סלוניקי. 

הכפר מצובו חובר לכביש המהיר רק ב-2009. עד אז היה מבודד, כשהקשר איתו היה בכבישים צדדיים וצרים.

הכפר ציורי, מאלו שרואים בשוויץ: גגות רעפים אדומים, דבוק למדרון ההר, וקשה להגעה. 

עליות ירידות וסמטאות צרות. 

לא ברור לי איך משפחות מרומניה הגיעו למקום הזה לפני מאות שנים. לדעתי והבנתי נמלטו בסכסוך משפחתי או דומה וברחו למקום מסתור… 

אנחנו עם רכב גדול, מתקדמים במורד הרחוב הראשי ומחפשים חניה. מכוונים אותנו למרכז, שם אוטובוסים רבים ומקום אחד בלבד פנוי לרכב גדול וארוך. כמובן שמחנו וחנינו בכבוד במרכז.

בקור של 9 מעלות טיילנו בכפר, בין עצי ענק וגזעים אדירים במרכז הכפר. לטעמי מתוייר וממוסחר. רחובות עם מסעדות, חנויות מזכרות, בתי מאפה ומכירת גבינות מקומיות. 

לפי כמות האוטובוסים הרכבים ובתי המלון, אני מבין שהוא מרכז תיירותי איזורי.

בחיפושנו אחר חלבה, מצאנו חלבה יוונית,😀 מין רחת לקום בתוספת שקדים וקליפות תפוזים וכל זה אפוי בתבנית עם המון דבש.

לא חלבה אבל טעים ומתוק.

החניון שלנו היום חניון גדול מאד ומלא קראוונים, בקסטרקי ליד קאלבקה למרגלות רכס המטאורה. רכס ענק ובו המנזרים התלויים של מטאורה. מחר נבקר שם.