פיליון

כפרים. נופים. ים. מפרצים קסומים. חופים מרהיבים. כבישים צרים ומפותלים שחוצים כפרים בסמטאות צרות. שלכת נהדרת.

הכפר Lavkos - ציורי ויפה, בגובה 350 מטר מעל פני הים, רחובות צרים, בתים ישנים, כיכר גדולה ליד הכנסייה, עצי ברוש ודולב ענקיים. כנסייה ומגדל פעמון. בית הקפה ההיסטורי הראשון ביוון נפתח כאן ב-1772 ועדיין פעיל.

הסתובבנו בכפר לבד. הכל סגור. אין תיירים - הכל שקט ויפה. מרקט וקפה מקומי פתוחים, ואין איש. המרכז שומם, מגרש חנייה גדול בכניסה לכפר לכל האורחים שהיו ולאלו שיהיו…

סמטאות צרות ומרוצפות אבן.

הקשר עם העולם היה בעבר דרך שביל עם חמורים אל הכפר הסמוך Milina, ובהמשך ברכבת עתיקה לעיר וולוס.

הכביש הגיע לכפר רק ב-1950.

תוואי זה משמש היום כמסלול למטיילים בין הכפרים. 

בכפר מילינה רק חלפנו, דרך מזח, טיילת וטברנות...

המשכנו בדרך נופית המתפתלת בין ההרים לחוף הים, בין מטעי הזיתים העתיקים הנותנים מפריים ממש עכשו למשפחות במסיק השנתי. דרך מהממת ואנחנו עם הכתובת בדרך לבית של אייל חפר מאבירים, בן כפר-ידידיה שקנה עם עוד 3 חברים בית למגורים ויחידות להשכרה לתיירים.

לא מצאנו את הבית… הילדים שלו עובדים שם בשיפוצים ונסעו לסידורים בעיר הגדולה.

האזור מקסים ויפה על חוף הים.

המשכנו לטריקרי - כפר שחלקו על ראש גבעה, וחלקו בקו המים.

חצינו את העליון בכבישים צרים ומפותלים וירדנו לכפר התחתון. נוף עוצר נשימה. כל כך הרבה ים…

מפרץ מדהים, מזח, טברנות בחוף - ואין אפשרות לעבור דרך הכפר להמשכו עם הקראוון 🤷‍♀️

סיבוב של 20 דקות בכביש - וחזרה לכפר העליון ומשם דרך מעקף לחנייה ציבורית בחוף בצידו השני של הכפר. לידנו דייגים עם חכות…

אנחנו מגיעים ממש בשקיעה לצילומים. אין שמש וקר. נכנסים להתארגנות ארוחת ערב ולילה בקראוון.

אין ספק: יוון יפה, הכפרים מדהימים, נסיעה לאורך ובצמוד לים - מדהימה.

אנחנו מדמיינים מה מתרחש כאן בקיץ…