האי הידרה

תחזית מזג האויר הראתה גשם מ-11:00 בבוקר.

החלטנו לצאת לאי במעבורת הראשונה של 08:00 ולהספיק ולהנות כמה שעות ללא גשם.

המעבורת - סירת מנוע גדולה היוצאת 6 פעמים ביום לכיוון האי וחזרה ומשמשת את תושבי האי כעורק אספקה, לתיירים, תושבים, עובדים, והמון חבילות דואר ומשלוחים.

בבוקר פרקו ברציף שקי זיתים מהאי לבית הבד שביבשת.

שייט של כ-25 דקות במזג אויר משונה: בצבוצי שמש בין העננים ומאבק בין עננות ליום בהיר.

הכפר הידרה מתגלה בכל יופיו ככל שמתקרבים למפרץ ולנמל. בתים קטנים צפופים מאד על צלע הר ואל מול המפרץ, וצבעניות כל כך נעימה לעין.

האי, ידוע ביוון בשל קירבתו לאתונה ובשל מגוריהם של ידוענים כמו לאונרד כהן וסופיה לורן. הוא אכן פנינה מיוחדת:

אין רכבים ואין כבישים. החיים מתנהלים בסירות סביב האי כולל טקסי ים - מונית לשרות האנשים לנקודות שונות באי, או בהמות מסע חמורים פרדות וסוסים. מיד כשהגענו ראינו אשה משיטה טקסי ימי ואשה אחרת בצוות מנקי אשפה…

לאחרונה יש פרד מכני - עגלת 4 גלגלים חשמלית שמשמשת להובלת ציוד וסחורה בכפר.

יש יופי וקסם בכפר, בנמל ובמפרץ - הכל יפה נקי ומסודר. השקט - שקט מאד. אין רעש מנועי מכוניות ואופנועים והאווירה רגועה ושלווה. אמנם סוף עונת התיירות, אך הרבה תיירים עדיין מסתובבים באי. בתי הקפה מתמלאים לארוחת בוקר וקפה.

טיילנו ברציף, וברחובות הצרים בקרבת הנמל. הכל שקט ורגוע. שיירות של פרדות מובילות שקי קמח או שישיות מים. מראה מוזר לימינו.

בנמל אוניית מעבורת גדולה פורקת ציוד כבד, ציוד בניין מקררים וכ'ו.

המקום ממש מבודד ותלוי באספקה מבחוץ.

תיירים רבים באים להתנתק ולטייל באי ונשארים  למספר ימים.

התחזית היתה נכונה, וסביב 11:00 הגשם התחיל לרדת ואנחנו בדרכנו במעבורת הקטנה חזרה לקראוון.

נסיעה של כשעתיים לכיוון תעלת קורינטוס. קילומטרים שנסענו בכביש צדדי שהרגיש נטוש: אנחנו וההרים המתחלפים, המוני החצבים והרקפות הפורחות, עד שלפתע שוב נגלה לנו הים. הפיתולים בכביש היורד אל הים תמיד מרגשים ויפים, ואנחנו מוצאים עצמנו בעוד חניון הזוי. תחנת דלק שעשתה הסבה לחניון. 

קראוונים פשוט חונים סביב מסעדה. המקום חסר חן ולא עושה חשק להישאר. מי שאוכל ארוחת ערב או בוקר במסעדה - מקבל לילה בחינם.

בחרנו בארוחת ערב נהננו וקיבלנו לילה חינם.