Trikala

בטרם ניפרד מאיזור הפולופונס, יצאנו ליום טיול באיזור טריקלה, המרוחק כשעה וחצי מקורינטוס. 

האזור בגב ההר בגובה 900 מטר, וידוע כטוסקנה של יוון. כרמים נטועים במדרונות ההרים, שלכת מדהימה, וכפרים ציוריים. 

מאבק כוחות שמיימיים בין השמש מדרום ועננות מצפון מפגינים תצורות מדהימות בשמיים. 

עליות תלולות מגובה פני הים ועד 900 מטר, בכביש צר ומפותל, שעובר ב-3 כפרים ציוריים נהדרים הדבוקים לצלע ההר.

התמונות לא מתארות את היופי המתגלה לעיניים המתפעלות. עצי דולב ענקיים בצבע צהוב אדמדם, מטעי גפנים מרהיבים בשלל צבעי הצהוב אדום וחום.

טיפוס מאתגר עבור הקראוון, ומפגש עם אוטובוסים יורדים ממול - ואנחנו נעמדים נצמדים, קצת רוורס - והכל עובר בשלום.

מאחר ותמיד אנחנו מוציאים מהתכנון נסיעה בכבישי אגרה, בדרכנו לכפרים נסענו בדרך מעצבנת. הזדחלנו כשעה בכביש הצמוד לים שעובר דרך אין ספור עיירות, אזורי מסחר ותעשיה. 

לא תמיד השיקול נכון. הפעם פספסנו, ואת הדרך חזרה עשינו בכביש המהיר.

נהננו ממזג אויר מצויין, מנופים מרהיבים, ויצאנו לכיוון אתונה לחניון שיתן לנו עוגן ובסיס למספר ימים לטייל בעיר.

כביש האגרה הינו אוטוסטרדה נהדרת שעצרה אותנו 4 פעמים במכונות אוטומטיות בדרך לתשלום 6.2 יורו לקטע הבא. המצלמות האוטומטיות מזהות אותנו כמשאית והתשלום במעבר האוטומטי שגוי וגבוה.

התחנה האחרונה היתה מאויישת ונדרשנו לשלם כמו רכב רגיל 2.3 יורו 😔 

רצינו להגיע באור יום ולכן היה כדאי.

באתונה, נכנסנו לכביש טבעת. כמו איילון שלנו כולל  מסילת הרכבת התחנות והגשרים מזכיר את הארץ, אבל יותר ארוך, יותר גדול - כמו באירופה…

גם הפקקים שהגיעו בהמשך, נתנו הרגשה שנוסעים באיילון.

זו הפעם הראשונה שאנו פוגשים בפקק תנועה בכל הטיול שלנו.

החניון, מרוחק ממרכז העיר, ענק, ומארח המון קראוונים. מהר מאד הבנו שרוב הקראוונים נמצאים שם באחסנה לתקופת החורף. נראה מסודר יפה ונעים. כל בוקר יוצא שאטל לתחנת הרכבת כדי להגיע למרכז העיר. הגענו ממש בדימדומים. יש wifi זמין ותקין, ושווה הכל.

אתמול השווצתי שהסתדרתי עם G7. מסתבר שלא השלמתי את התהליך ולא היה לי אינטרנט כל היום…

תודה לעופר הנכדה של סמדר שתוך בישול ואכילת ארוחת ערב הנחתה אותי לחיבור האינטרנט בנייד.

יש תקשורת לחודש נוסף.