אתונה. לסיום

הגענו היום לחניון באתונה, לארגון פרידה ולאיחסון הקראוון ל 5 חודשים.

התקבלנו בחביבות כבני בית. זכרו אותנו מהחנייה כאן כשטיילנו באתונה לפני חודש.

בנסיעה של 4 שעות באוטוסטרדה - שחילקנו ליומיים, ועצירה אתמול אחר הצהריים בכלקיס, בחניה ציבורית ליד הגשר הישן, המשמש כקשר היבשתי לחצי האי אוויה. חנינו שם בדרך לפיליון, וזכרנו לטובה את העיר (נעים לטייל בה), את הגשר הישן (עם תופעת הטבע הייחודית של שינוי כיוון זרימת המים), עם חניון מכוניות רגיל שפתח שעריו לחניית קרוואנים (עם תעריף מאד מוזל).

הפעם זכינו לראות את שינוי כיוון זרימת המים במיצר מתחת לגשר בערב מצפון לדרום ובבוקר מדרום לצפון.

הנסיעה באוטוסטרדות נעימה. 3 מסלולים, רוב הדרך ריקים ופנויים. 

נסיעה של כ-500 ק"מ עולה כ 60 יורו במקטעים במרחקים ומחירים משתנים.

יקר אבל שווה. מחצית מזמן הנסיעה בכביש הרגיל, והנהיגה בטוחה ורגועה.

אנחנו מתחילים להבין שעשינו זאת 💪

15,109 ק"מ !

10 מדינות !

8 חודשים !

ההרגשה טובה. אנחנו רגועים ומאושרים להגיע לרגע הזה. 

יש לנו 5 ימים עד לטיסה, לניקיונות אריזה וקבלת הצעת מחיר לתיקונים קטנים בקראוון בסדנה שלהם כאן בחניון, וכל זה תוך שבוע חורפי וגשום, הצפוי לנו.

שוב ראינו היום בחורה העובדת ברכב איסוף אשפה של העיריה. רק מילים טובות על הנשים היווניות. חרוצות ועובדות בכל.

עובדות בגינון, באיסוף אשפה, נהגות אוטובוס, סקיפריות בסירות - בקיצור - בהכל.

המלצרים והמלצריות מבוגרים ורציניים, ולא צעירים של אחרי או לפני צבא.

כל היוונים שפגשנו נחמדים, חייכניים וכולם מברכים בקלימרה - בוקר טוב, שנשמע תמיד בשמחה בכל מקום.