מה נאמר ומה נספר…

יום אחרון בגרמניה.

זריחה ב-08:30, קר וחורפי. מתארגנים, אורזים ומנקים.

נכנסנו לחניון האוניברסיטה אתמול בערב, וחנינו בעמדה שרשום בה 8 מטר אורך. הקראוון שלנו 7.5 מטר + מתקן האופניים - 8 מטר ! לנו זה נראה נכון ומתאים.

החניון ללא שרותים מקלחות מטבח ולכן ללא שרות במשרד קבלה.

יצאתי בבוקר עוד בחושך למשרד. הכל בשרות עצמי: הרישום, התשלום, הכל למעטפה ולתיבת השרות.

החשמל במדחן דיגיטלי ויש חשמל לפי 0.79 יורו לקילווט שימוש.

חצי שעה מאוחר יותר, מגיע העובד הגרמני ובכעס דורש ממני להזיז את הקראוון 2 עמדות קדימה! 

״למה?״ אני שואל באנגלית, והוא נותן לי הרצאה בגרמנית תקיפה כי אני חונה בעמדה של 8 מטר בעוד אורך הקראוון שלנו רק 7.5 מטר… טענתי שאנחנו נוסעים מחר בבוקר ואין עומס בחניון…

גרמניה זה גרמניה וסדר זה סדר.

הזזנו את הקראוון 10 מטר הצידה, והבחור עמד לכוון ולישר אותי עם הקווים…😀

אווירת חג המולד, ובמגרש לידנו מוכרים עצי אשוח. הכל מקושט ומואר.

מחר השכמה מוקדמת.

ריקון כל הנוזלים כולל כל המים הטובים מהמיכל והצנרת ומדוד החימום, כהכנה לחורף ונסיעה לחווה להחנות את הקראוון לחמשת החודשים הקרובים.

נפגשנו עם קובי - האיש שלנו במיינץ שעזר לנו בקניית הקראוון, הרישוי והרישום, קיבל רשימת תקלות לתיקון לפני הטסט.

אני בוטח בו, ומשאיר את הקראוון בביטחון לקבל אותו לאחר אחסון מטופל ומסודר.

אנחנו מבינים כי נגיע לסופה וסערה בארץ, סוף סוף החורף מגיע לארץ….