שפע אצות בחוף

בכל בוקר, החוף נראה שונה, בשל השינוי בזרמי המים בגאות ובשפל.

הבוקר החוף הפך פניו לחום מהאצות החומות שכיסו את כולו.

שיא הגאות יהיה היום ב-14:30, זמן שמאפשר שחייה ושייט רק מ- 12:30 בצהריים עד 16:30, לכן, לאחר קפה דלוח וקר (ניסיון באמת אחרון לקבל קפה טוב בחוף הזה), השעה 09:00 האויר עוד קריר ונעים, ואנחנו יוצאים לצעידת בוקר, לאחר ששמרנו כסאות ושולחן בחוף.

זה השבוע הרביעי שלנו כאן וזו הפעם הראשונה שהחוף התכסה בחום.

מתקשים להתקדם ומחפשים רצועת חול פנויה להלך בה, ומתניידים מקו המים לקו החול היבש והחם במעלה החוף.

סמדר אוספת צדפים שקוראים לה, ואנו מתקדמים לאטנו למזח הסירות ולקצה החוף שמסתיים בערוץ נחל ומצוק.

נעצרים לנוח ולהתרענן עם בננה לוטי וגלידת וניל - מנה מוצלחת ומרעננת באחד מהבארים/מסעדות/בתי אוכל שבחוף.

היה טעים ונעים, במקום תאילנדי טיפוסי: סככת אזבסט, המון כסאות ושולחנות, צבעוני ססגוני ואותנטי. 

מולנו דייג שזורק רשת לתפוס דגים שעולים עם הגאות והמים, מתרחצים יורדים לחוף, ודייגים מורידים סירת דייג מקומית למים. כיאה לתאילנד וליצירתיות המקומית, אנחנו חולפים על פני דייג המייצר לעצמו לחציה מקלקר כדי לנוע איתו בין החוף לבין הסירות 🤷‍♀️ 

ממש לנגד עיננו הים עולה, ותוך מספר דקות פני החוף והים משתנים שוב. מה שהיה רצועת חול - מוצף כעת במים שעולים כל הזמן - נעלם.

תיירים שוכרים חכות ויוצאים לדוג מהמצוק.

טיילנו כשעתיים. חזרנו לחוף שלנו ולהפתעתנו אין תיירים! החוף ריק ומפתיע. ממקום פועם וחי - נראה שומם.

גם אנחנו נעזוב בסוף השבוע.