Co Payam

שבוע שאנחנו בקו פאיאם, ויצאנו לצד המערבי של האי לראות את השקיעה,

בנסיעה בקטנוע כמנהג המקום.

כ-10 דקות בשבילי בטון, בין אינסוף מלונות אוהלים חדרי ארוח כאלה ואחרים, חנויות מסעדות ועוד. תנועה ערה מאד של קטנועים.

עצרנו בדרך במאפייה יפנית באג׳נדה גבוהה של קיימות. האפיה משובחת מקמחים שונים, יוגורט תוצרת בית ועוד. מבנה השרותים עשוי כולו מבקבוקים ריקים. בעלת הבית יפנית וכבר 12 שנים באי אופה ומכינה מאכלי בריאות מהמטבח התאילנדי והעולמי.

המקום מטופח יפה שונה ואחר.

שמחתי לקפה מערבי טוב וקרואסון אמיתי. סמדר נהנתה מפיצה ועוגת בלובריז טובה. 

אין ספק שנחזור לשם.

המשכנו מערבה לחוף. מפרץ מהמם ענק ויפה. הים בשפל שנראה ומתנהג אחרת. עשרות מטיילים לאורך החוף. 

המקום עמוס בתיירים יותר מהמפרץ שלנו.

לאורך החוף יותר מתחמי מגורים ומסעדות.

מזג האויר איכזב: השמים מעוננים, טפטופי גשם, והשמש מאחורי העננים.

ישבנו וציפינו לתצוגת שקיעה -  והתאכזבנו. 

נחזור לצפות בשקיעה ביום אחר.

בדרך, גילינו את עץ הקשיו שגדל כאן טבעי, וחלפנו על פני מטע עצי גומי.

ליד החדר שלנו יש עץ קוקוס מלא בפרי. המקומיים מטפסים כמו חתולים או קופים, ומורידים את כל הקוקוסים, שסמדר נהנית לשתות ולנגוס בפרי.

מחר מתכננים נסיעה לחוף הצפוני. לחוות עוד מקומות נופים וחופים.

שבת שלום לכולם!